Google VS Yahoo - כשמסורת והיברידיות נפגשים

חגי טל

אי שם באמצע-סוף שנות ה-90, כשהאינטרנט המסחרי החל לצבור תאוצה, כשיזהר אשדות כמעט “שבר את האינטרנט“, בעלייתה של תעשיית ה-“Napster“, בטרם ייחסו שימוש לחווית המשתמש ועיצוב גרפי (מי לא נתקל באתרים צהובים, ירוקים וזוועות שטוב שהזמן הדיר ממוחנו), החלו לצוץ מנועי החיפוש כפטריות אחרי הגשם כדי לעשות סדר בעולם הדיגיטלי. האומנם?

רשתות חברתיות ביג דאטה

Aliweb, Seznam, Yahoo, AOL, Google, Lycos, What-U-Seek ועוד עשרות מנועי חיפוש נוספים צצו בשנות בשנות ה-90. עם יד על הלב, כמה מהם אנו זוכרים ומי עדיין פעילים בימינו? כולם (ללא ספק) יכריזו על גוגל, חלק ניכר יזכיר את גם את יאהו ומיטבי הלכת ישלפו זיכרון נושן של שימוש אחד או שניים מהדינוזאורים האחרים. איך גוגל ויאהו הצליחו לנווט במבוך מנועי החיפוש ולהפוך מפרויקט קטן לנכסים בשווי מיליארדי דולרים? התשובה די פשוטה – להמציא את עצמם מחדש ולהידבק ברעיון המקורי.

Yahoo, מנוע חיפוש שבווריאציה הראשונה שלו היה בנוי יותר כתיקייה המאגדת אתרים וסיפק לגולשים קיצור דרך לאתרים אך ללא יכולת חיפוש חופשית (1994). בשנת 1995 הקימו את הפיצ’ר Yahoo Search אשר אפשר את תהליך החיפוש ובזכות קהל המשתמשים שכבר צברו, השימוש בפיצ’ר היה משמעותי ומנועי החיפוש שהחלו לצוץ, ניסו לחקות את העיצוב, הניווט ואת אופן החיפוש מבוסס האינדקס. בשנת 1997, החליטה הנהלת יאהו לקחת את האינטרנט צעד אחד קדימה והייתה הראשונה להיות מנוע חיפוש הכולל בתוכו חדשות, מדורי ספורט ופיננסים ויצרו את אתר כלאים (היברידי) שמעניק משקל דומה לפורטל ולמנוע החיפוש. בשנת 1998 הפעילו שירות של תיבות דוא”ל, משחקי רשת, מגזינים, אזורים לילדים ואפילו שירותי מוסיקה בדומה ל-Spotify של ימינו. ככל שהשנים עברו, מנועי החיפוש האחרים (וגם לא מעט פורטלים) הפנימו ש-Yahoo כבר מזמן לא בליגה שלהן. חלקן אף נרכשו על ידי המעצמה שניכר שלא יהיה מה שיעצור את הגדילה ואת השימוש בה, ואז הגיעה Google..

פרסומת לשירות המוסיקה של Yahoo (2001):

Google, השליטה בלתי מעורערת של עולם האינטרנט, זאת שהעזה להסתכל בלבן של העיניים ל-Yahoo בשיא התפתחותה בשנת 1998 ולומר “אנחנו כאן כדי להישאר”. בדומה ליאהו, גוגל הוקמה כמנוע חיפוש ועד היום הוא השירות המרכזי ומציעה שירותים נלווים. בעוד שמנועי החיפוש כולל יאהו עבדו בשיטת האינדקס, כלומר תהליך חיפוש מתבצע בו המנוע מאחורי הקלעים מחפש התאמה של מילת החיפוש לשם האתר בתוך הקטגוריות שהאתר מכיל ותייק אתרים בתוכן וכאשר מוצא התאמה, מציג למשתמש אתרים המכילים את מילת החיפוש ואת הקטגוריה בה כל אתר מתויק. גוגל הקימה אלגוריתם חיפוש (PageRank) המחפש את המילים גם בכותרת, גם בתוכן הדפים ואף בקישור האתר ומאחזר את תוצאות החיפוש עם הדירוג הגבוה ביותר בסדר יורד ולמעשה המשתמש נחשף לאתרים שהכותרת יכולה שלא להכיל את צירוף החיפוש אך כתבו בתוכו מאמר הכולל אותו ולהציגו, דבר שמייתר את מנועי החיפוש האחרים. להבדיל ממנועי חיפוש שהפכו לאתרי כלאים, גוגל שמרה ועדיין שומרת על הקו המסורתי של שורת חיפוש, כפתורי חיפוש כחלק המרכזי של הדף והפנייה שולית לשירותים הנלווים לה.

אז איך גוגל עקפה בסיבוב את יאהו? יאהו לא בדיוק חברה בקשיים כלכליים וגם היום היא מוערכת ב-5 מיליארד דולר, אך לעומתה גוגל מוערכת ב-225 מיליארד דולר(!). ברשת ניתן למצוא דעה רווחת שליאהו פשוט אין, לא היה ועדיין אין חזון אמיתי וההימור להקים אתר כלאים במקום להתמקד ולפתח את הרעיון המרכזי הוא זה שבטווח הארוך הזיז את החברה ממרכז הבמה בעוד שהאלגוריתם המהפכני של מייסדי גוגל גייס משקיעים רבים שראו בו את העתיד. לצערה של יאהו ולשמחתנו הגולשים, בשנת 1998 הציעו מייסדי גוגל את אלגוריתם החיפוש שלהם ליאהו תמורת מיליון דולר בלבד ואלה לא ראו את הערך המוסף באופן החיפוש שלהם ודחו את ההצעה. בשנת 2002 היוצרות התהפכו ויאהו לחצה לרכוש את האלגוריתם מגוגל במיליארד דולר! מייסדי גוגל הסכימו לתמחר ולמכור את גוגל תמורת 3 מיליארד דולר ובסופו של דבר יאהו התקפלה והעסקה לא יצאה לפועל וכל השאר היסטוריה. אז בפעם הבאה שתרצו לאפיין רעיון, היזכרו בקרב הענקיות של עולם האינטרנט, העמיקו בהן ולמדו מניסיונם. או כפי שפיתגורס אמר: “עדיף ללמוד מטעויות הגדולים מאשר לשלוט בדקויות הבינוניים.”